ברדח ואח' נ' תקומה החברה להתיישבות בארץ ישראל בע"מ ואח'

פסק דין

זוהי תביעה כספית שהוגשה בבית המשפט לתביעות קטנות, במסגרתה ביקשו התובעים, לחייב את הנתבעים, בתשלום הסך של 16,000 ₪.

טענות התובעים

התובעים טוענים כי שילמו לנתבעים הסך של 16,000 ₪, סך של 8,000 ₪ על ידי תובעים 1 ו-2 וסך של 8,000 נוספים על ידי תובעת 3, כדמי הרשמה עבור רכישת חלקות בפרויקט הרחבה קהילתית אצל הנתבע 2 (להלן: "הפרויקט").

לטענת התובעים, בסופו של יום, ביטלו הנתבעים את הפרויקט, ואף על פי כן, הם לא קיבלו חזרה את כספם.

עיקר טענות הנתבעת 1

תחילה טענה הנתבעת 1 כי, התביעה הוגשה על ידי התובעים 1 ו-2 בלבד, ומשלא הוזכר שמה של התובעת 3 בתביעה, אין התובעים יכולים להכניסה בתוך תביעתם שלהם, תביעה של אדם נוסף, ולהעמיד את התביעה על סך של 16,000 ₪.

לגופו של עניין, טענה הנתבעת 1, כי אינה הצד הנכון לתביעה, כאשר הצד הנכון הינו הנתבע 2 בלבד. לטענת הנתבעת 1, משביקש הנתבע 2 לבצע את הפרויקט, שכר שירותי ניהול ממנה, ומשפנו התובעים בבקשה להצטרף כמשתכנים בפרויקט, נחתם זיכרון דברים בינם לבין הנתבע 2, כאשר במעמד החתימה שילמו התובעים מספר תשלומים על חשבון התמורה, ואחד התשלומים הנ"ל היה דמי הרשמה ע"ס של 8,000 ₪, כאשר לבקשת הנתבע 2, סכום שיק זה נרשם ע"ש הנתבעת 1 והועבר אליה ישירות.

הוסיפה הנתבעת 1 וטענה כי, זיכרון הדברים הנ"ל קובע מפורשות כי הסך של 8,000 ₪ לא יוחזר, גם אם בסופו של תהליך לא ייחתם החוזה. עוד טענה הנתבעת 1 כי התובעים הפרו התחייבותם על פי זיכרון הדברים, עת לא חתמו על ההסכמים שנשלחו להם על ידי הנתבע 2.

לטענת הנתבעת 1, לאור הוראות זיכרון הדברים עליו חתמו התובעים, אין להחזיר את הסך של 8,000 ₪. יחד עם זאת, לטענתה, ככל ותחויב בסכום כלשהו, על הנתבע 2 לשאת בהחזר, ולכן היא הגיש נגד הנתבע 2 הודעה לצד שלישי.

הנתבעת 1 מבקשת להורות על דחיית התביעה כנגדה, וככל שתתקבל התביעה נגדה, היא מבקשת לקבל את ההודעה לצד שלישי, ולחייב את הנתבע 2 לשפות אותה בכל הסכומים שתחוייב בהם .

עיקר טענות הנתבע 2

הנתבע 2 טען כי ניסה להקים בתחומיו את הפרויקט, ולצורך כך, התקשר עם הנתבעת 1 לקידום הפרויקט ושיווקו.

הוסיף הנתבע 2 וטען כי, מי שהיה מעוניין להצטרף לפרויקט, חתם מולו על הסכם והעביר כספים בהתאם, לנאמן מטעמו. הוסיף הנתבע 2 וטען כי, בבדיקה עם הנאמן עולה כי התובעים כלל אינם מופיעים ברשימותיו ולא הועברו כספים אליו, אין בידו העתק ההסכם עמם, כאשר אין במסמכי התביעה כל מסמך החתום על ידי נציגיו המוסמכים של הנתבע 2.

עוד טען הנתבע 2 כי, התובעים לא חתמו על ההסכמים הרלוונטיים לתביעה, מה גם שבהתאם לזיכרון הדברים עליו חתמו, הסך של 8,000 ₪ אינו מוחזר להם, במידה ויחליטו לא לחתום על ההסכמים הנ"ל.

עוד טען הנתבע 2 כי מי שחתם מול התובעים, ולקח מהם את ההמחאות, אשר לא הועברו לנתבע 2, הינו נציג הנתבעת 1, כאשר באם מוטלת חובה כלשהי להחזרת הכספים, הרי יש להחילה על הנתבעת 1 בלבד.

הנתבע 2 מבקש להורות על דחיית התביעה כנגדו, ולחילופן לחייב את הנתבעת 1 בכל סכום שייפסק, תוך דחיית ההודעה לצד שלישי שנלחה אליה ע"י הנתבעת 1.

דיון והכרעה

בישיבה שהתקיימה בפניי התייצבו התובעים ונציגי הנתבעים. בדיון זה חזרו הצדדים על טענותיהם.

תחילה אציין כי הכרעה בתביעה זו חלה על כלל התובעים יחד, כאשר סכום התביעה הינו ע"ס של 16,000 ₪, ככל ומעיון במסמכי התביעה עולה כי, לנתבעים הועברו שתי סדרות שונות של שיקים, עם אותם סכומים, כאשר סדרה אחת נוגעת לתובעים 1 ו-2 וסדרה שנייה נוגעת לתובעת 3. זאת ועוד, לכתב התביעה צורפו שני מסמכים של "זיכרון דברים" כאשר אחד חתום על ידי התובעים 1 ו-2 והשני חתום על ידי תובעת 3, מה גם שלכתב התביעה צורף יפוי כוח של תובעת 3, המסמיך את התובע 2 לפעול בשמה להגשת התביעה. לציין כי אף לדיון בפניי הופיעה התובעת מס' 3, ועל כן, תביעתה תידון ותוכרע עתה, בצוותא עם תביעה תובעים 1 ו-2.